איך לגבש צוות עובדים?

ימי גיבוש

מה כבר לא אמרו ומה לא כתבו על האירועים האלה?

חלקם הפכו לסיוט של עובדים במקומות עבודה שונים, חלק אחר מתקבלים בשוויון נפש ורק חלק קטן מתקבלים באהדה.

מהו הסוד של ימי גיבוש מוצלחים?

לנסות למצוא פעילות או מסגרת שיכולה לעניין כמה שיותר חברי צוות, בלי שהיא מעמיסה על השאר.

למה אנחנו מתכוונים?

אף אחד לא צריך להרגיש שהוא בעונש אם יש לו פחד גבהים, רק בגלל שכל הצוות שלו מת על טיפוס על קירות, למשל.

סוד נוסף הוא להפוך דברים מוצלחים למסורת:

אם מקום מסוים הציע פעילות טובה ומעניינת והצוות יצא מרוצה, אפשר לחזור לאותו מקום, לפעילות שונה במקצת גם בשנה הבאה.

מסורת חברה שמתפתחת במקום מסוים היא דבר טוב, מגבש ונעים.

מה לגבי משימות גיבוש?

הרבה תלוי באופי המשימה, במי שמעביר אותה, ומה הנכונות של העובדים לשתף פעולה ולבצע אותה.

משימת גיבוש שמתחילה עם כולם, ונגמרת תוך כדי זה שהמנהלים מסתלקים מהמקום, בשקט-בשקט, אחד אחרי השני, היא משימה שבוודאי תכשל.

קבלת העובד החדש

יש מקומות עבודה שמעבירים את העובד החדש סוג של אוריינטציה, בליווי של עובד ותיק מהצוות שלו.

זו הדרך הנכונה לעשות את הדברים, ולא להשאיר אותם בידיה של מנהלת כוח אדם, שאיתה תהיה לעובד החדש הרבה פחות אינטראקציה.

פטנט נוסף לקבלת עובד חדש למערכת, הוא יציאה לארוחת צהריים משותפת או סבב היכרויות בארוחות צהריים בימי העבודה הראשונים שלו.

מנהלים שמתנהלים נכון

אין אפס: מנהלים צריכים להוות דוגמא, לפגוש את הצוות שלהם ולנהל אותו.

צוותים שמתנהלים בשלט רחוק על ידי המנהלים שלהם, תמיד ירגישו מנוכרים: אם לבוס לא אכפת ממני, למה שלי יהיה אכפת מהעובד שלידי?

יציאה לארוחות צהרים משותפות, קפה מדי פעם ושיחה אישית או שלא קשורה לעבודה הם כלים מצוינים לשמירה על קשר ויחסי ידידות.

אווירה במקום העבודה

ככל שמקום העבודה יהיה נעים יותר, ידידותי ושווה לכל, הצוות יהיה רגוע יותר וירצה לבוא לעבוד בבוקר.

אווירת תחרות בין העובדים וסגנון ניהול של חצר ביזנטית (תככנות) לא ישפרו שום דבר, בוודאי שלא את התוצאות העסקיות.

ועוד משפט לסיכום:

דלתות פתוחות, אמצעי קשר ישירים ופתיחות בין העובדים ומנהלי הצוותים: כל אלה יאפשרו לגבש את הצוות לכדי כוח עבודה יעיל, בעל מוטיבציה ואמביציה להצליח כקבוצה.